DHCP מייצג את פרוטוקול תצורת המארח Dynamic והוא פרוטוקול המאפשר לנתב להקצות באופן אוטומטי כתובת IP למכשירים המתחברים. כל נתב משתמש ב- DHCP ובכל פעם שאתה מתחבר מהמחשב האישי או מהטלפון הנייד לרשת Wi-Fi או אפילו לרשת קווית, אתה מקבל כתובת IP דרך DHCP.
ברוב הנתבים DHCP פועל להזמין כתובת IP מסוימת כדי להקצות תמיד אותו למכשיר ספציפי.
מערכת הזמנות זו מבוססת על זיהוי מספר ה- MAC Address, שהוא הכתובת הייחודית של כרטיס רשת.
באופן זה, המחשב המחובר לנתב ברשת משיג תמיד את אותה ה- IP, באופן אוטומטי וללא צורך להתערב בשום דרך.
הערה: ברור שמדובר בכתובת ה- IP הפרטית, כלומר זו שנמצאת בתוך הרשת, לא הציבור החיצוני שיוצא באינטרנט וניתן לתקן אותה רק על ידי בקשת ספק הרשת (כמו Fastweb המאפשרת לבקש IP IP סטטי בחינם) .
עם זאת, במקרים מסוימים הנתב אינו תומך בתצורה של הזמנות DHCP ומקצה IP שונה לאותו מחשב בכל פעם.
יתרה מזאת, עבור תצורות רשת מסוימות, עדיף להגדיר IP פרטי שיישאר תמיד זהה, ולכן הוא סטטי ולא אוטומטי.
לדוגמא, ראינו שעדיף להשבית DHCP כשאתה צריך להעביר או לפתוח את היציאות בנתב וכשצריך לחבר שני מחשבים או יותר לצורך שיתוף משאבים.
אם כבר מדברים על רשת ביתית, השבתת DHCP בנתב תיצור בעיה חמורה לחיבור מכשירים חדשים לאינטרנט.
לדמיין שחבר מגיע לביתנו עם האייפד שלו, כדי להשתמש בו באינטרנט הוא יצטרך לגשת לרשת ה- Wifi המנוהלת על ידי הנתב שלנו.
אם הנתב הזה לא היה פעיל ב- DHCP, יהיה צורך גם להגדיר תצורת רשת סטטית באייפד שלו, מכיוון שלנתב אין אפשרות להקצות IP ל- iPad.
מסיבה זו, אלא אם כן יש לך צרכים מיוחדים או אלא אם כן אתה צריך לנהל מכשירים רבים, לא נוח להשבית את DHCP על הנתב (שבנתבים רבים אפילו לא ניתן להשבית DHCP).
הדרך הטובה ביותר להגדיר IP באופן ידני ולא באופן אוטומטי (ולהשבית DHCP) היא לשנות את פרמטרי הרשת מהמחשב האישי או מהסמארטפון ולא מהנתב .
במחשב Windows (Windows 10, 7 ו- 8) כדי להגדיר את ה- IP הקבוע באופן ידני עליך לבצע את ההליך הבא:
קודם כל אתה צריך לדעת את כתובת ה- IP של הנתב שלנו.
לחץ על תפריט התחל, הקלד cmd ופתח את שורת הפקודה.
כתוב את הפקודה ipconfig ולחץ על Enter כדי למצוא את כתובת ה- IP של שער ברירת המחדל שהיא של הנתב (נניח שהוא 192.168.1.1).
אם יש לך בעיות בשורת הפקודה, אתה יכול למצוא את ה- IP של הנתב על ידי מעבר ללוח הבקרה -> רשת ואינטרנט -> מרכז הרשת והשיתוף -> שנה את הגדרות המתאם .
בחלון זה, לחץ על לחצן העכבר הימני בכרטיס הרשת המשמש, עבור למצב ואז לפרטים .
עכשיו כשאתה יודע את כתובת ה- IP של הנתב, חזור לחלון שנה הגדרות מתאם, לחץ באמצעות לחצן העכבר הימני על כרטיס הרשת המשמש לחיבור לנתב ולאינטרנט ופתח את המאפיינים .
במאפיינים, בחר בפריט פרוטוקול האינטרנט גרסה 4 ולחץ על מאפיינים .
מחלון המאפיינים, לחץ על השתמש בכתובת ה- IP הבאה וכתב:
כתובת IP : 192.168.1.X (כאשר X הוא מספר בין 2 ל 254)
מסכת רשת משנה : 255.255.255.0 (תמיד)
שער ברירת מחדל : 192.168.1.1 (אותו דבר שמצאנו בעבר).
ניתן להשתמש ב- DNS של Google כ- DNS ראשוני ומשני.
לחץ על אישור וה- IP של אותו מחשב יהיה תמיד זה גם לאחר איפוס הנתב.
ב- Mac הנוהל להקצאת IP פרטי סטטי דומה.
פתח את העדפות המערכת (מחפש אותם ב- Sportlight), לחץ על שם החיבור הפעיל, לחץ על מתקדם ואז עבור אל TCP / IP .
מהחלון, לחץ על האפשרות להגדיר את ה- IPv4 באופן ידני ולהגדיר את ה- IP כפי שנראה לעיל עבור Windows.
לחץ על החל ואז על אישור.
בסמארטפון אנדרואיד, עבור אל הגדרות ואז אל Wifi ואז גע בשם החיבור האלחוטי שאליו אתה מחובר והחזק אותו לחוץ עד שיופיע פריט רשת עריכה .
הרחב אפשרויות מתקדמות והקש על DHCP כדי לשנות את הגדרות ה- IP לסטטי .
מכאן תוכלו להקצות ידנית כתובת IP, Gateway ו- DNS.
באייפון ובאייפד, עבור אל הגדרות> Wi-Fi, לחץ על i לצד שם החיבור האלחוטי המחובר, ובכרטיסייה Static, כתוב את הכתובות השונות כפי שנראו לעיל.
קרא גם: מהי IP סטטי ומה היתרונות
