כמו רוב האנשים ברחבי העולם, כולנו מתחברים לאינטרנט מכתובת IP יחידה (פרוטוקול אינטרנט) ומשתמשים בנתב (שיכול להיות בבית או אפילו לא במקרה של חיבורים כמו Fastweb) המחבר בין כל מכשירים לרשת הביתית. ארכיטקטורה זו היא טריק הנוגד את העיקרון המקורי של האינטרנט, זה של חיבור מספר מכשירים ישירות אחד לשני.
הבעיה הייתה שכתובות IP מוגבלות במספרן, בדיוק פחות מ- 4.2 מיליארד כתובות IPv4 IP זמינות, ובהשוואה לכל המחשבים והטלפונים הסלולריים המחוברים לאינטרנט ברחבי העולם הם מעטים מאוד.
במילים אחרות, ישנם יותר מכשירים מחוברים על פני כדור הארץ מאשר כתובות IP ציבוריות כדי לזהות אותם ברשת .
כדי למנות את המחסור בכתובות IPv4, טריק זה נחקר המאפשר לכל מכשיר בבית או באזור לגשת לאינטרנט.
ספק שירותי האינטרנט אם היה מקצה כתובת IP ציבורית ייחודית לכל מכשיר ביתי המתחבר לאינטרנט, היה זקוק לכתובת בחינם נוספת בכל פעם שאתה קונה מחשב, טאבלט, סמארטפון, קונסולת משחק או כל סוג אחר דבר.
מסיבה זו ספקית האינטרנט מקצה בדרך כלל כתובת IP יחידה לכל אחד מהמנויים שלה, ובמקרים מסוימים, אפילו כתובת יחידה למספר אנשים.
קרא גם: כיצד עובד נתב "> כתובת IP ציבורית ופרטית
הנתב מקצה כתובות IP מקומיות למכשירים המחוברים.
בפועל נתב יוצר רשת אינטרנט קטנה (הנקראת אינטראנט) בה המכשירים והמחשבים המחוברים יכולים לתקשר זה עם זה.
עם זאת, לא ניתן להגיע אל כתובות IP מקומיות אלה מהאינטרנט.
במילים אחרות, כתובת ה- IP הציבורית יכולה להיות כמו 23.24.35.63 וניתן להגיע אליה מכל מחשב בעולם המחובר לאינטרנט.
כתובת ה- IP הפרטית של המחשב, לעומת זאת, היא כמו 192.168.1.133 שלא ניתן להגיע מהאינטרנט והיא נראית רק ברשת המקומית.
כדי להבין היטב את המנגנון הזה, תוכלו לחשוב על בניין עם משרדים רבים.
הכתובת של בניין המשרדים יכולה להיות בויטה דנטה 15, רומא, איטליה וכל אחד יכול להגיע לכתובת זו באמצעות מכתב שנשלח בדואר.
כתובת זו היא כתובת ציבורית, ואז בתוך הבניין ישנם משרדים ממוספרים שונים שניתן להבין ככתובות IP מקומיות.
חדר B4 אינו כתובת ייחודית וניתנת לזיהוי גלובלי, הוא משמש על ידי מבנים רבים כדי לזהות משרדים.
קרא גם: מהי IP סטטי ומה היתרונות
3) תרגום כתובות רשת (NAT) והעברת נמל
כשאתה מתחבר למשהו באינטרנט, כגון אתר אינטרנט, המחשב שולח מנות דרך הנתב.
הנתב משנה את המנות ומקצה להם יציאה ייחודית לכל חיבור יוצא.
כאשר האתר או שרת אחר שולח את הנתונים למחשב, הוא מעביר אותם דרך אותה יציאה ספציפית כך שהנתב יודע שעליו לשלוח את הנתונים למכשיר עצמו שהתחיל לראשונה את החיבור המקורי.
כך מנהלים נתבים תעבורת אינטרנט עבור מחשבים מרובים בו זמנית באמצעות כתובת IP יחידה, ומשמשים כמפקח תנועה שמורה למכונות (המנות שיוצרות את התנועה) לאיזה כיוון עליהן ללכת (הנמלים).
יתר על כן, נתב אינו עובר תנועה נכנסת בלתי רצויה כמו למשל, ניסיונות להתחבר מבחוץ על ידי זרים (או האקרים).
משמעות הדבר למעשה היא שהנתב פועל כמעין חומת אש, ומבטל תנועה נכנסת בלתי רצויה.
מסיבה זו, אפילו עם IP IP סטטי, אין זה מיידי להתחבר אליו ישירות ממחשב מחוץ לרשת.
אם ברצונך לקבל תנועה נכנסת, עליך להגדיר העברת יציאות בנתב.
לדוגמה, תוכל לומר לנתב שאתה מפעיל שרת למשחק וידאו מסוים ביציאה 25565 בכתובת IP ספציפית.
כאשר הנתב מקבל חיבור ביציאה 25565, הוא יודע שעליו לעבור תנועה דרך כתובת ה- IP הפרטית שצוינה.
זו הסיבה מדוע העברת יציאות נחוצה עבור יישומים שמתפקדים כשרתים כדי לקבל תנועה נכנסת מחוץ לרשת המקומית.
באמצעות העברת יציאה אתה יכול אפוא להשתמש גם במחשב כשרת אינטרנט, כשרת ftop או כשרת הזרמת מדיה.
קרא גם: צור שרת במחשב שלך כדי לשתף משאבים באינטרנט
4) תרחישים עתידיים
כאמור, כתובות IPv4 מוגבלות כך שיש שתי דרכים לתקן את הבעיה ולאפשר לאינטרנט להמשיך לצמוח:
- ניצול של פרוטוקול האינטרנט החדש IPv6 המאפשר לו יכול להציע מספר עצום של כתובות IP ייחודיות (2 גבוהות 128) ויכולים להלכה לאפשר לכל אחד לקבל כתובת אישית משלו.
- NAT בקנה מידה גדול, כך שכתובות IPV4 ציבוריות יישארו זמינות לספקים וישותפו בין אזורים עירוניים שלמים.
זה כרגע התרחיש Fastweb שהוא רשת אזורית גדולה (כמו בניין גדול).
העברת נמל במקרים אלה לא עובד ולא ניתן להשתמש במחשב כשרת שאפשר להגיע אליו מהאינטרנט.
לרוע המזל כאשר נוצר האינטרנט הוא לא דמיין עבור כל כך הרבה מכשירים מחוברים וזה רק בזכות נתבים ביתיים וטכנולוגיות NAT שכיום אנו יכולים להתחבר לכל כך הרבה מכשירים מבלי לעבור לפרוטוקול האינטרנט IPv6 .
